בר"מ3640/21 עיריית מגדל העמק נ' אורנה חורש הירש בית המשפט העליון קיבל את עמדת העירייה לפיה רשות מקומית רשאית לגבות תשלום בגין שירות שאינו חובה גם ללא הסמכה מפורשת בחוק .
עע"מ 5928/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה גן יבנה נ' ברוריה עוז בימ"ש פסק כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רשאית לסרב ליתן אישור היעדר חובות, כל עוד רובצים על הנכס חובות בגין היטל השבחה, בהתאם לסמכותה בסעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה גם אם החובות אינם שייכים למבקשי האישור
עע"מ 7659/22 אלמוג רובינשטיין נ' ראש עיריית גבעתיים ואח' פסק הדין עסק בנושא חסימת אנשים מחשבון ברשת החברתית של נבחר ציבור. בית המשפט העליון קבע כי אין די בבחינת המימון לחשבון (אם ע"י הרשות או באופן פרטי) כדי לקבוע אם מדובר בפרופיל פרטי או ציבורי, אלא יש לבחון את השאלה האם הוא פומבי והאם מאפייניו החזותיים מזהים את ראש הרשות ככזה או כאדם פרטי. במקרה דנן, חשבון הטוויטר הציג את ראש העיר באופן רשמי, והשיח בו עסק בנושאים ציבוריים ועדכונים הנוגעים לעירייה – לרבות פרסום הישגיו של ראש העיר ואף העלאת נושאים המטרידים את התושבים. לפיכך, מגיע בית המשפט למסקנה, כי ההחלטה לחסום תושב, הינה החלטה של רשות, הנתונה לביקורת שיפוטית בהתאם למבחנים של תום לב, שיקולים ענייניים, שוויון ומידתיות.
ת"א 27134-09-20 וייס נ' מ.מ. סביון בית המשפט דחה תביעה שהגיש קבלן בגין אי אישור חשבונות על ידי מזמין העבודות. ביהמ"ש המשיך עם נקודת המוצא של הפסיקה - שאין לקבל ניסיון של קבלן לבדוק מחדש את כל הכרעות מזמין העבודה בזמן אמת. בית המשפט הביע ביקורתו על התנהלותה של התובעת, בכך שהיא בחרה לכבוש את טענותיה במשך פרק זמן כה ארוך, וכן את ציפייתה כי ביהמ"ש יידרש לבחון כל אחד מאותם עשרות סעיפי החשבונות.
בג"ץ
בג"ץ 1040/10 עיריית אשקלון נ' מדינת ישראל עתירת של עיריית אשקלון וועד ההורים העירוני כנגד מדינת ישראל, להצבת מיגוניות במוסדות חינוך וליישום תכנית של פיקוד העורף של היות העיר חשופה לאיום טילים
בג"ץ 8626/19 גן יבנה ואח' נ' השר לשירותי דת ואח' במסגרת עתירה שהוגשה על ידי משרדנו בשמן של רשויות מקומיות רבות, נמצא כי החלטת שרי הפנים, האוצר והדתות לדחות את בקשות ההפחתה שהוגשו מטעם הרשויות כנגד הגדלת תקציב המועצות הדתיות, התקבלה בחוסר סמכות ולא על ידי הנציגים המוסמכים.
בוררות
רע"א 3018/10 שרותי בריאות כללית נ' עיריית באר שבע בקשת רשות ערעור על פסק דין של בימ"ש המחוזי בו נדחתה בקשת שירותי בריאות כללית לביטול פסק בורר שניתן בסכסוך בינה לבין עיריית באר שבע
מכרזים
עע"ם 6203/11 הסעות המוביל הארצי בע"מ נ' עיריית רמלה ואח' ביהמ"ש העליון דחה ערעור על פס"ד של בימ"ש לעניינים מינהליים, אשר פסל מכרז לשירותי הסעות בעיר רמלה בקובעו, כי אי-עמידה בתנאי הסף מהוה כשלעצמה פגם מהותי, ללא קשר למהות תנאי הסף.
ה.פ 45575-09-20 תדיראן טלקום - שרותי תקשורת בישראל נ' מי שבע- תאגיד אזורי משרדנו ייצג בתביעה כנגד החלטת ועדת המכרזים של התאגיד לפסול את הצעתה של חברת תדיראן טלקום בשל אי עמידתה בתנאי הסף . בית המשפט קבע כי תנאי המכרז אשר נוסחו על ידי משרדנו, וכן כל יתר הליכי המכרז שהתנהלו היו ברורים ותקינים ואין כל מקום להתערבות משפטית בהליכים אלו, או בהחלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של התובעת.
עת"מ 66009-06-23 קקאו סנטר ניהול בתי קפה בע"מ נ' מועצה מקומית סביון פסק הדין קבע שהקשר בין מציעה במכרז לזכיין, והאפשרות לתיאום הצעות ערערו את השוויון בין המציעות ובין מציעים פוטנציאלים, דבר כשלעצמו עולה כדי חוסר תום לב של מגישת "הצעה" במובנה החוזי כלפי בעל המכרז, ועל בסיס כך החלטת ועדת המכרזים לפסול את ההצעה נכונה, מוצדקת וסבירה.
עע"מ 701/22 משרד עו"ד עפר שפיר ואח' נ' עורכי דין לקידום מנהל תקין ביום 1.1.2018 נכנס לתוקפו חוזר מנכל משרד הפנים העוסק בהתקשרויות בפטור במכרז "יחסי אמון מיוחדים" או "מומחיות מיוחדת", לפי סעיף 3(8) לתקנות העיריות מכרזים/ תוספת הרביעית לצו המועצות המקומיות. חוזר זה הציב תנאים מאד קפדניים ובעיקר יצר אי בהירות ואף חוסר כדאיות להתקשרות ללא מכרז. עד לחודש יוני 2022 לא הייתה פסיקה משפטית בנוגע לפטור הנ"ל וחוזר המנכ"ל. משרדינו נקלע לעתירה ראשונה בעניין: כנגד עיריית כפר יונה הוגשה עתירה, על ידי העמותה למנהל תקין (שלאחר מכן הגישה בקשות לפי חוק חופש המידע לרשויות רבות לקבלת מידע על התקשרויות מסוג זה) בגין חוקיות ההתקשרות של העירייה עם משרדנו למתן שירותים משפטיים לוועדה המקומית לתכנון ובניה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות העמותה וקבע שההתקשרות הייתה בלתי חוקית וביטל את ההתקשרות. על פסק הדין הגיש המשרד ערעור, ביום 22.6.22 נתן בית המשפט העליון פסק דין, במסגרתו ביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי ואישר את ההתקשרות עם המשרד, מן הטעם כי מדובר במקרה ייחודי של הקמת ועדה לתכנון ובניה אשר אכן מצריך מומחיות מיוחדת, ואין מדובר בייעוץ משפטי שוטף – אשר אינו מצדיק פטור ממכרז. במקרה זה הרשות עשתה שימוש חד פעמי בפטור, הקפידה על הוראותיו חוזר המנכ"ל, ונימקה מדוע עשתה שימוש בפטור זה.
תכנון ובניה
עת"מ 382/12 דודי עמר ורח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה רחובות עתירה כנגד החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות ועיריית רחובות להקים אצטדיון כדורגל עירוני בעיר רחובות במתחם על שם מאיר ויסגל בסמוך למרכז הספורט הסמוך לשכונת רחובות הצעירה בה רכשו העותרים דירות.
עת"מ25491-04-13 טופ אויל בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה מגדל העמק עתירה כנגד החלטת ועדת הערר לפיה נדחה ערר העותרת כנגד החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק לדחות את התוכנית המוצעת, במסגרתה מעוניינת העותרת בהקמת תחנת תדלוק במרחק קטן משמונים מטרים מדיור מוגן. השאלה העומדת בסיסי הדיון הנה האם הדיור המוגן נופל תחת הגדרת מוסד ציבורי הנזכר בסעיף 15.1 לתמ"א 18
ערר 9001/0120 ג'וליה קן דרור נ' ו. מקומית לתו"ב ירושלים העוררת הגישה תביעה לפיצוי ירידת ערך בטענה כי התב"ע הנקודתית שאושרה לחלקה הסמוכה פגעה באפשרות לכלול את חלקתה בתכנית עתידית שתכלול איחוד וחלוקה, ולמעשה ביטלה הוראה המורה על הכנת תכנית איחוד וחלוקה שנכללה בתכנית אחרת משנות ה-70. עמדת הועדה המקומית היתה כי לאחר אישורה של התכנית משנות ה-70 לא קודמו תכניות איחוד וחלוקה ולכן לא ניתן לראות בה כמקימה פוטנציאל קונקרטי בר פיצוי. כמו כן נמצא, כי האפשרות לתכנית איחוד וחלוקה למתחם כולו נגרעה בעיקר מתכניות קודמות לחלקות אחרות במתחם ולאו דווקא מהתב"ע הנקודתית מושא התביעה, וכי גם כיום נותרה אפשרות עקרונית לכלול את חלקת התובעת בתכנית איחוד וחלוקה עם חלקות אחרות במתחם גם ככל שלא מתקיים קשר קרקעי רציף. על החלטה זו הוגש ערר, וועדת הערר בהחלטתה דחתה את התביעה, בנימוקים הבאים: ועדת הערר קיבלה את עמדת משרדינו והטילה ספק אם פוטנציאל לכלול את חלקת העוררת באיחוד וחלוקה הינו בר-פיצוי לפי סעיף 197 מלכתחילה. מעבר לכך ציינה ועדת הערר, כי גם ככל שתיכלל חלקת העוררת בתכנית איחוד וחלוקה ממילא הקצאת הזכויות עבורה תקח בחשבון את כל מגרעות החלקה במצבה הקיים, וגם מטעם זה אין בסיס לציפיית העוררת כי במסגרת תכנית איחוד וחלוקה תזכה לשידרוג משמעותי
ערר 8031/21 דב ירון ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ירושלים ערר הוגש כנגד סירוב הועדה המקומית לאשר את הפטור לפי סעיף 19(ג) לתוספת השלישית, בנסיבות בהן העוררים רכשו זכויות שונות במגרש ובבניין טרם אישור התכנית המשביחה, ודרשו את הפטור בגין הדירות שהוקצו להן מכוחה. ועדת הערר קבעה כי יש להבחין בין מי שרכש זכות ממשית ערב אישור התכנית המשביחה, ובין מי שהתקשר בעסקה למראית עין שכל תכליתה התחמקות בהיטל השבחה בגין הדירה העתידית מכוח התכנית המשביחה. בעוד שבמקרה הראשון יש לראות את הרוכש כבעל זכויות קנין במצב הקודם ובהתאם לבחון את זכאותו לפטור, במקרה השני נקבע כי מדובר ברכישת זכויות חוזיות עתידיות בלבד ועל כן החייב בהיטל השבחה הינו הבעלים המקורי ודרישתו של הרוכש לפטור תידחה. לשם אבחנה בין שני המקרים קבעה ועדת הערר מספר מבחני משנה, ובהם גם פער הזמן בין רכישת הזכות ובין אישור התכנית המשביחה, האם הזכות שנרכשה ניתנת לרישום כבר במצב קודם, והאם מחיר הרכישה משקף תמורה סבירה עבור הזכויות שנמכרו במצב קודם ללא הזכויות העתידיות. נדמה שמדובר בשלב נוסף בגלגולי הפרשנות לפטור שבסעיף 19(ג), בהמתנה למחוקק שיערוך את התיקון הדרוש.
ארנונה
עע"ם 8635/05 עיריית יבנה נ' רונית ארנפרוינד כהן השאלה המשפטית העובדת בבסיס פסק הדין הינה, האם רשות מקומית רשאית לשנות את שיטת החיוב בקבועה בצו הארנונה?
רע"א 9813/03 עיריית ראשון לציון נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות בית המשפט העליון קבע, כי על מנת להכריע בשאלת מיהו המחזיק בנכס לצורכי חיוב בארנונה במצבים בהם ישנם כמה מחזיקים פוטנציאלים, יש לבחון מי מביניהם אכן מקיים את מירב הזיקות הרלבנטיות לנכס.
עע"ם 1214/06 מועצה אזורית דרום השרון נ' מחצבות אבן חצץ תכלית הוראות דיני ההקפאה היא הגבלת העלאת תעריפי הארנונה, אלא שהחוק לא התכוון לתת הגנה או לשריין זכות של נכס. אדרבא, על רשות מקומית מוטלת חובה מכוח תקנות הארנונה לתקן טעויות משנים קודמות כל עוד תיקונים אלו אינם מהווים שינוי סיווג אסור.
עע"ם 6076/22 עיריית חיפה נ' חב' תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ בימ"ש התיר לחייב באופן רטרואקטיבי נישום בתשלומי הארנונה לתקופה למפרע של 3 שנים (מתוך 7 שהתבקשו), הנימוק עליו נסמך פסק הדין הינו כי מחד גיסא העירייה התרשלה בכך שלאורך כל השנים לא בדקה מהו השימוש הנעשה בנכס ולא השיתה חיובים בגינו, מאידך גיסא גם לתש"ן אשם תורם משום שלא דיווחה על השימוש בנכס וכן על העברת החזקה בו לצד שלישי, וכמי שאחראית משום שיש לה יתרון על פני העירייה בנגישות למידע על אודות מצב הנכס. למסקנה, ע"פ פס"ד על הרשות המקומית האחריות לבחון את הנכסים שבתחומה ולהפיק חיובי ארנונה, אך אחריות זו אינה מסירה מאחריותו של הנישום לדווח אודות הפעילות בנכס, לרבות על החלפת המחזיקים וכיו"ב
עבודה
עס"ק 60/09 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' הסתדרות המעו"ף פסק הדין נסב אודות השאלה האם ההוצאה לגימלאות מכח ס' 18(א) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, כמוה כפיטורים במובן זה שלא ניתן להוציא לגימלאות עובד מכח סעיף זה מחמת עבירת משמעת.
עס"ק 12/07 עיריית לוד נ' הסתדרות המעו"ף האם זכאים עובדים שפוטרו מהעיריה במסגרת הסכם הבראה לתמורת הודעה מוקדמת כמתחייב מחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות בנוסף לחודשי ההסתגלות שהוענקו להם מכוח הסכם ההבראה או שמא זכויות אלה חופפות אחת לשנייה ואין להעניקן במצטבר.
ע"ע 35640-07-15 אסעד דיבסי נ' עיריית לוד ואח' המערער טוען כי יש לפסול את מינוי מנכ"ל העירייה לתפקיד, בשל השקפת עולם הדוגלת בהפרדה בין הציבור היהודי והערבי בעיר ובהדרתו של הציבור הערבי מהמרחב הציבורי.
חוזים
ת.א. 4878-03-08 אבי אליאסף נ' עיריית לוד בית המשפט דחה תביעה לתשלום כספים בגין הקמה ואחזקת גנים ברשויות מקומיות, בקובעו, בין היתר, כי הצדדים הגיעו להסדר חוב המסלק את כל תביעות התובעת.
היטלים
ע"א 3699/13 ר.א. חברת פיתוח בע"מ נ' מועצה מקומית גן יבנה במסגרת הסכמי הפיתוח, קיבלה על עצמה החברה סיכונים וסיכויים שונים, ביניהם הסיכון הנוגע למועד גביית התשלום בעבור עבודות הפיתוח. החברה תוכל לקבל לידה את הכספים שהוציאה לביצוע עבודות הפיתוח רק כאשר בעלי הזכויות במגרשים יפנו למועצה בבקשה למתן היתר בניה או בבקשה למתן אישורים ללשכת רישום המקרקעין.
ת.א. 37322-07-13 אשטרום בע"מ נ' עיריית לוד בית המשפט נדרש לשתי שאלות: האם היה בסיס חוקי לדרישת העירייה לתשלום היטלי תיעול והיטלי סלילה בגין הקמת מבנה בית המשפט עבור מדינת ישראל. בהנחה שהתשובה על שאלת חוקיות הגביה היא שלילית, האם עומדת לתובעת זכות משפטית לתבוע השבה של הכספים ששולמו על ידה.
עמ"נ 3327-04-14 רפי מיכאלי ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה לוד ערר על החלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מרכז, מיום 26.2.14, אשר דחתה את הערר שהוגש על השומה המכרעת שערכה השמאית המכרעת
עמ"נ 3314-06-10 יהלומית פרץ בע"מ נ' עיריית באר שבע ערעור על החלטת ועדת הערר (ביוב) לדחות על הסף ערר שהגישה החברה כנגד היטלי הביוב שהוטלו עליה נדחה
רע"א 4196/13 יהלומית פרץ בע"מ נ' עיריית באר שבע בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי , במסגרתו נדחה ערעור שהגישה החברה על פסק דינו של בית משפט השלום בקרית גת בו נדחתה תביעתה נגד העירייה להחזר תשלומים שנגבו על ידיה – לטענת החברה שלא כדין – בגין אגרות ודמי פיתוח הכרוכים בבניית ופיתוח דירות מגורים במסגרת מכרז בו זכתה החברה.
ה"פ 1251/06 משמר השבעה נ' מינהל מקרקעי ישראל הסכם לפיתוח תשתיות לא נחתם בשל מחלוקת שהתגלעה בין הצדדים באשר לתנאי ההתקשרות, המועצה אינה מסכימה לחתום על התחייבות הפיקוח והמינהל מסרב להתקשר עם מבקשים בחוזי פיתוח. בתובענה עותרים המבקשים, לסעד כדלהלן: להורות למינהל לחתום על חוזי פיתוח עם הרוכשים, להצהיר כי דרישת המועצה שהאגודה והועד המקומי יחתמו על סעיפים 3 (א) ו – 3 (ב) לטיוטת ההסכם, הינה בלתי חוקית ובלתי סבירה. להורות למועצה לחתום על התחייבות הפיקוח.
עע"ם 2314/10 עיריית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ בית המשפט העליון מבטל את הלכת אל עמי שקבעה, כי רשות שלא גבתה היטלי פיתוח תוך זמן סביר מנוע מלעשות כן.
ת.א. 19549-11-21 אופק שלי בנייה ופיתוח בע"מ נ' עיריית בית שמש בית המשפט קבע פרויקט "מחיר למשתכן" אינו מיועד באופן בלעדי לזוגות צעירים הזכאים לפטור מאגרת בניה, זאת בשל שהיותו של הרוכש "זוג צעיר" אינו בגדר הקריטריונים המקנים זכות לרכישת דירה בתוכנית מחיר למשתכן. ובנסיבות אלו לא קיימת זכאות לפטור מאגרות הבניה.
ע"א 4151/20 נוה גד בנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע בית המשפט מצמצם את הלכת אלפריח ומאפשר תקיפה עקיפה של חוקי עזר באמצעות תביעת השבה. פסק הדין קובע כי הלכת אלפריח תחול רק על תביעות ייצוגיות. וכי המבחן השולט הוא מבחן הסעד, ויזם הדורש השבה בנימוק של סבירות תעריפים רשאי להגיש את תביעתו לבית משפט אזרחי.
עת"מ 48103-06-22 איתן ביטון - אור מדיה בע"מ נ' עיריית באר שבע בימ"ש דחה מספר עתירות שהוגשו כנגד סבירות גובה אגרת השילוט שהתקינה עיריית באר שבע בחוק העזר העירוני ובאבחנה שבוצעה בין העותרות לבין בתי עסק אחרים שקיבלו פטור מאגרת השילוט בתקופת הקורונה.
עע"מ 7990/20 שירותי בריאות כללית נ' מ.מ. חצור הגלילית בית המשפט העליון קבע הוראות לגבי הפעולות המקדימות של הרשות המקומית לנקוט טרם הטלת חיוב בהיטלי פיתוח על נכס ותיק. פסק הדין המאמץ את עמדת היועמ"ש לממשלה, קובע למעשה כי על הרשות המקומית לבצע בדיקות מקדימות נאותות ומעמיקות טרם הפקת דרישת התשלום, ולהציגם לנישום לפי בקשתו. ככל שהרשות המקומית לא תבצע בדיקות אלו טרם הוצאת דרישת התשלום, אכן יכול להיווצר מצב בו בית המשפט יקבע כי דרישת התשלום בטלה עד לביצוע הבדיקות.
עע"מ 20/20 עיריית טבריה נ' התאחדות המלונות ואח בשנת 2019 ביקשה עיריית טבריה לחייב את בעלי העסקים בעיר לשאת בעצמם בעלות פינוי פסולת עודפת בהתאם לאמות המידה שנקבעו ע"י משרד הפנים בנושא, תוך שהציעה להם מספר הסדרים חלופיים בהקשר זה. בין היתר הוצע הסדר של פינוי עצמי לכלל הפסולת (בסיסית ועודפת) ע"י בעל העסק בתמורה לזיכוי שיינתן לו על חשבון הארנונה, עבור פינוי הפסולת הבסיסית. לאחר פניות של התאחדות המלונות בטבריה ושל רשת מלונות פתאל, המחזיקה בארבעה בתי מלון בעיר, לעיריית טבריה בבקשה לבטל את ההחלטה, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בבקשה שיורה על ביטול החלטת העירייה בטענה שניתנה בחוסר סמכות. בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהוגש על ידי משרדנו וקבע כי למרות שניסוחו של חוק העזר אינו מיטבי, ניתוח מהותי שלו מלמד כי הוא מאפשר לעירייה להורות לבעל עסק לפעול לפינוי עצמי של פסולת ואף לגבות מידו תשלום בעבור פינוי פסולת עודפת ככל שזה מתבצע ע"י העירייה. על כן, אין לקבל את טענת העותרות כי הן זכאיות לקבל מידי העירייה פינוי של מלוא הפסולת שהן מייצרות בחינם. ביחס לטענתה החלופית של העירייה, כי לכאורה אין מניעה בכך שהרשות תגיע להסדרים מוסכמים עם בעלי המפעלים בנוגע לפינוי הפסולת מבלי שהסדרים אלו יעוגנו בחוק עזר, ציין בית המשפט העליון, כי יש להבחין בין הסדרים מוסכמים מעין אלו לבין הטלת תשלום חובה על עסקים בגין פינוי המבוצע על ידי הרשות, המחייבת הסדרה חוקית.
