משרדינו מתכבד להציג בפניכם את הניוזלטר שלנו לחודש מרץ 2021, בו תמצאו עדכוני חקיקה ופסיקה הרלוונטיים למשפט המוניציפאלי
משרדינו הגיש עתירה לבג"ץ – אפשרו למועצות הרשויות המקומיות להתכנס באמצעות היוועדות חזותית
לאור פרוץ משבר נגיף הקורונה, והמגבלות שנקבעו בגינה, החליטה מועצת מזכרת בתיה פה אחד לכנס את מליאות המועצה באמצעות יישומון zoom"". כינוס באופן זה איפשר למועצה להתכנס בהתאם למגבלות הריחוק וההתקהלות, לשמור על בריאותם של חברי המועצה ומעל לכל – לאפשר המשך שגרה ניהולית דווקא בעת שהציבור זקוק לה במיוחד.
ראש המועצה, מר גבי גאון, הקפיד לשמור על דיון דמוקרטי תוך מתן זכות דיבור לכל אחד מחברי המליאה, ועל שידור ישיר של ישיבות המועצה באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק של המועצה, על מנת לשמור על פומביות ושקיפות הדיון כלפי הציבור.
כידוע, שיטת ההיוועדות החזותית נתגלתה כמועילה במיוחד במהלך תקופת משבר נגיף הקורונה והיא משמשת גופים פרטיים ומוסדיים רבים – לרבות הממשלה.
אך כל זאת לא ריצה את משרד הפנים משזה מסרב להכיר בסמכותן מליאת מועצותיהן של הרשויות המקומיות להתכנס בהיוועדות חזותית, ובעומדו על כך כי הדין אינו מתיר זאת וכי התרת קיומה של ישיבת המועצה במתכונת זו טעונה תיקון בחקיקה. לדידו של המשרד אף הסכמת כל חברי המועצה לקיים את הישיבה במתכונת זו אינה מותרת ואינה תקפה. תיקון זה אמנם הוצע על ידי המשרד, אך "נתקע" בועדת הפנים של הכנסת, אשר באופן אירוני למדי – אף היא מתכנסת באמצעות "zoom".
לנוכח גישת משרד הפנים הוא הודיע למועצת מזכרת בתיה כי כל החלטות מליאותיה בטלות, והוא לא יאשרן.
על הודעה זו הגישה המועצה בימים האחרונים עתירה לבג"ץ בטענה כי החוק מעניק לה הסמכות להתכנס באמצעות היוועדות חזותית, ולאור העובדה כי היא פעלה תוך שמירה על כל האינטרסיים הדמוקרטיים, אזי עמדת משרד הפנים הינה שגויה הן לפי לשון החוק, הן לאור תכליתו הברורה וכן לנוכח היותה בלתי סבירה ובלתי מידתית.
ההמחשה לאבסורדיות הגלומה בגישת משרד הפנים מומחשת בעניינה של עיריית ערד. זו פועלת לכינוס מליאת מועצתה באופן פרונטלי, בהתאם לגישת משרד הפנים, אולם בשל שהייתם בבידוד של מספר חברי מועצה הם לא יוכלו להשתתף בדיון: כלומר, דווקא אי כינוס ישיבות באמצעות היוועדות חזותית היא הפוגעת בערכי הדמוקרטיה.
גם במועצה המקומית שוהם נדרשו כלל חברי המועצה להכנס לבידוד, וללא כינוס באמצעות היוועדות חזותית לא תוכל מליאת המועצה להיתכנס על מנת לקיים דיון ולקבל החלטות בנושאים חיוניים לטובת ורווחת תושבי המועצה.
התנהלות אבסורדית ואסקפיסטית זו של משרד הפנים הינה לטעמינו בניגוד לכל היגיון ואינטרס ציבורי. גישה מקובעת זו קיבלה ביטוי גם בתגובתה של המדינה.
התנהלות וגישה מצערות ומקוממות אלו עומדות בניגוד בולט ומובהק לגישתן הפרגמטית של הרשויות המקומיות דווקא בעת משבר. בשל כך לעתירה זו חשיבות ייחודית, שכן היא תשים קץ למחלוקת בין משרד הפנים לרשויות המקומיות ומבטאת את רצונן ויכולתן להתנהל מול תושביהן ולספק פתרונות מהירים ולאפשר תיפקוד הולם ויעיל גם במציאות משברית למדינה ולעולם כולו.
בג"ץ 141/21 המועצה המקומית מזכרת בתיה נ' משרד הפנים
כיצד יש לנהוג עם עובדים מתנגדי חיסון?
ריק נוסף שהותיר השלטון המרכזי ללא טיפול מאיים להפוך למשבר הבא בתחום דיני העבודה:
כיצד יש לנהוג עם עובדים המסרבים להתחסן? חוות דעת משפטיות סותרות פורסמו לאחרונה ומעסיקים רבים
נחבטים בשאלה כיצד לנהוג.
אין ספק כי מדובר בסוגיה מורכבת, בה מתנגשים זכויות יסוד: מחד זכות העובדים על גופם וזכות העיסוק, מאידך הזכות לחיים אינטרס השמירה על בריאות הציבור.
המלצתינו לרשויות בעת הזו הינה לבחון כל מקרה לגופו: ככל שניתן להמשיך העסקתו של עובד תוך שמירת מרחק מאחרים ובאופן אשר מצמצם ככל הניתן את הסיכון לבריאות הציבור מחד, ואת הפגיעה בחופש בחירתו של העובד מאידך, הרי שיש לעשות כן. עובד אשר אופי תפקידו כולל קירבה לאחרים ויש חשש כי יהווה סכנה לבריאות הציבור, הרי שניתן להוציאו לחל"ת, למצער עד אשר יימצא פתרון אחר אשר יאפשר המשך עבודתו.
רק לפני מספר ימים נתקבלה גושפנקא לחוות דעתינו זו על ידי בית הדין לעבודה אשר דן בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הוצאתה לחל"ת של עובדת מוסד חינוכי במועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל (סע"ש 42405-02-21). בית הדין דחה את הבקשה לצו מניעה תוך שהוא קובע כי זכויותיה של העובדת לפרטיות, כבוד וחופש העיסוק, נדחות מפני זכות הציבור לחיים.
גם משרדינו נדרש בימים אלו להדוף בקשה לצו מניעה שהוגשה על ידי עובד שהוצא לחל"ת בשל סירובו להתחסן, ואכן בקשה זו נמחקה על ידי בית הדין לעבודה. אין כל ספק כי סוגיה זו עוד תתפתח בפסיקת בתי המשפט וצפוי כי אף בית המשפט העליון יזדקק להכריע בה.
בית המשפט העליון מבהיר – לא תינתן ארכה נוספת לאיסור על העסקת חברות גבייה
בהחלטה שניתנה בחודש זה על בקשת מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות בישראל, הבהיר בית המשפט העליון כי פסק דינו האוסר על העסקת חברות גבייה חיצוניות ייכנס לתוקפו ביום 15.7.2021. נזכיר, כי בפסק דינו סבר בית המשפט העליון כי גם בפעולות "טכניות" גלום שיקול דעת כגון כנגד אילו חייבים לפעול ובאיזו דרך, ולפיכך שלל ביצוע גבייה על ידי חברות פרטיות.
אין ספק כי נדרשת היערכות מצד הרשויות המקומיות בעניין הן מבחינה אופרטיבית כגון קליטת עובדים הן מבחינה חוזית כגון ביטול או התאמה של חוזי ההתקשרות מול חברות הגבייה. אנו סבורים, כי ככל שניתן יהיה להראות בפרוטוקולים והחלטות של הרשות כי שירותיהן של חברות הגבייה הינן טכניות בלבד והן פועלות על פי הנחיות הגזבר גם בהחלטה על סוג הפעולות שיש לנקוט וגם לגבי קביעת סדר הנישומים לאכיפה, תעמוד הרשות במגבלות פסק הדין.
בג"ץ 4113/13 לשכת התיאום של בארגונים הכלכליים נ' שר הפנים ואח'
המדינה הודתה כי פעלה בחוסר סמכות בקבלת ההחלטות בהשגות הרשויות על השתתפות בתקציבי המועצות הדתיות
במסגרת עתירות שנוהלו על ידי משרדינו, הודתה המדינה כי ההחלטות בהשגות שהגישו רשויות מקומיות על קביעת שיעור השתתפותן בתקציבי המועצות הדתיות התקבלו בחוסר סמכות, ועל כן יש לדון בהשגות בשנית.
בית המשפט העליון איפשר לרשויות המקומיות להגיש השגות מעודכנות (בהן ניתן יהיה לכלול את הנתונים הכספיים דה פקטו של המועצות הדתיות בשנת 2019), וכן פסק לכל רשות מקומית הוצאות בגובה 10,000 ₪.
בג"ץ 5978/20 המועצה המקומית מזכרת בתיה נ' השר לשירותי דת
בית המשפט העליון מזגזג בפסיקה סותרת להלכת אלפריח
במהלך השנה האחרונה עדכנו אתכם בהלכת אלפריח (ע"א 4291/17 עו"ד מוטי אלפריח נ' עיריית חיפה) אשר יצאה תחת ידו של בית המשפט העליון, לפיה כל תקיפה כנגד חוקיות הוראות חוק עזר צריכה להיעשות על ידי הגשת עתירה לבג"צ, ולא באמצעות תקיפה עקיפה היות ומדובר בתקיפת הוראות חוק בעלות אופן תחיקתי. בתי המשפט המחוזיים יישרו קו עם הלכה זו ופסקו בהתאם במספר לא מועט של החלטות.
לאחרונה, ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בבג"ץ 280/21 האחים מאיה תמ"א 38 בע"מ נ' מועצת העיר פתח תקווה במסגרתו שונתה הלכת אלפריח ונקבע כי הסמכות לדון בסבירות תעריפי חוק העזר הינה של בית המשפט לעניינים מינהליים וזאת לאור תכליתו ומהותו של חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. יש להניח כי היה זה העומס שהוביל לפסיקה הסותרת, תוך התפתלות משפטית תמוהה ביותר: בית המשפט העליון קבע כי סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בסבירות תעריפי חוק העזר, צריכה להתבסס על פרשנותה של הסמכות הפרטנית המסורה לבימ"ש לדון בהחלטות רשויות מקומיות לפי פרט 8 לתוספת הראשונה לחוק, ועל תכליותיו הכלליות של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, ובכך יצר בית המשפט העליון בעצמו, כאוס משפטי ואי ודאות גדולה כאשר שינה הלכה שהתקבלה לפני כשנתיים ויושמה במספר פסיקות של בתי משפט לעניינים מנהליים.
בג"ץ 280/21 האחים מאיה תמ"א 38 בע"מ נ' מועצת העיר פתח תקווה (נבו 25.02.2021)
האם הטיילת הינה אזור תחום בו אסור העישון?
כנגד עיריית אילת הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי לא ביצעה חובותיה על פי חוק העישון בפסטיבל הבירה שנערך במהלך חג הסוכות בשנת 2019 בטיילת. יוזכר, כי בשנת 2018
תוקן חוק העישון ולרשימת המקומות אשר נאסר לעשן בתחומם נכלל גם תחום תחת כיפת השמיים שבו נערך אירוע הכולל מעל 50 איש.
במסגרת בקשה לדחייה על הסף שהוגשה על ידי משרדינו הועלו טענות רבות וביניהן הטענה כי מדובר ברחוב ולא בתחום סגור, ועל כן לא מדובר בתחום הכלול בחוק העישון. כמו כן הועלו טענות שונות כנגד עצם האפשרות להגיש תובענה ייצוגית בנושא זה כנגד העירייה, לאור האיסור על הגשת תובענות ייצוגיות בנושאים של פיקוח, אכיפה והסדרה. בסופו של יום, בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית שכן לא הוכח שהעירייה היא אשר ניהלה את הפסטיבל בימים אלו הוגש ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון.
ת"צ 41479-07-20 קרן לייפר נ' עיריית אילת – פסק דין
ביטול חיוב רטרואקטיבי על שטח התארגנות שהוקצה לקבלן
בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה קיבל עתירה שהוגשה על ידי משרדינו כנגד חיוב רטרואקטיבי שהושת על קבלן על ידי עיריית נשר.
במהלך חודש מרץ 2020 העירייה השיתה חיוב רטרואקטיבי ביחס לשנת 2019 ולחודשים ינואר עד מרץ 2020 בסך כולל של כ 7 מיליון שקלים על קבלן פיתוח, זאת בטענה שעשה שימוש בשטחיה לצורך התארגנות. לטענת העירייה הקבלן לא יידע את הגורמים הרלוונטיים במחלקת הארנונה אודות השימוש שנעשה על ידו בקרקע. כמו כן, העירייה גרסה כי הקבלן אף פלש לחלק מן השטחים בלא כל אישור והסכמה.
במסגרת העתירה הלין הקבלן כנגד החיובים הרטרואקטיביים בהיותם פסולים ומנוגדים לדין. הקבלן הצביע על כך השימוש בקרקע נעשה בידיעה ובתיאום עם גורמים בכירים בעירייה ואף על קיומו של מצג בדבר ביצוע עבודות שונות עבור העירייה כנגד הפטר מתשלום ארנונה.
בנסיבות אלו בית המשפט נעתר כאמור לעתירה והורה על ביטול החיוב הרטרואקטיבי, הן לשנת המס 2019 כולה והן לתקופה בשנת המס 2020 אשר קדמה למועד הפקת השומה. בית המשפט קבע כי ידיעתם של גורמים בכירים בעירייה הינה מספקת ובמקרה שכזה אין הכרח כי תימסר הודעה מטעם הנישום למחלקת הארנונה בדבר השימוש בקרקע.
עת"מ 29679-05-20 אחים בן רחמים צפון נ' עיריית נשר
עובד לא זכאי לשכר מכוח חוזה בכירים שלא אושר כדין
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עמדת משרדנו, כי עובד שנכנס לתפקיד והחל בעבודתו בפועל, לא יהיה זכאי לתנאי השכר הקבועים בחוזה הבכירים עליו חתם כל עוד לא ניתן לגביו אישור משרד הפנים:
לבית הדין האזורי בחיפה הוגשה תביעה להפרשי שכר בגין תקופת העסקה בעירייה מכוח חוזה הבכירים עליו חתם התובע. התובע זכה במכרז כוח אדם לתפקיד של מנהל אגף שפ"ע. התובע חתם על חוזה בכירים, במסגרתו נקבע במפורש כי תנאי לכניסתו של החוזה לתוקף הוא אישור משרד הפנים. עד לאישור משרד הפנים נכנס התובע לתפקיד והחל לעבוד בפועל. בחלוף מספר חודשים קבעה ועדת השירות של משרד הפנים, כי לא ניתן להעסיק את התובע בשל ניגוד עניינים הנובע בשל קרבה משפחתית אסורה.
בית הדין דחה את התביעה במלואה, תוך שהוא קובע שלא נפל פגם בהחלטת משרד הפנים. בית הדין אף קבע, כי מקום בו התובע ידע כי תנאי לכניסתו לתוקף של החוזה – הוא אישור משרד הפנים, הרי אין התובע יכול לצפות לקבל שכר מכוח חוזה זה – על אף שעבד בפועל.
סע"ש (י חי') 59071-02-18 זיאד ג'נאים נ' עיריית באקה אל-גרבייה ואח' (פורסם בנבו, 17.01.2021)
פשרה: צרכן יפצה את תאגיד המים והביוב בגין לשון הרע
בעקבות תביעה שהוגשה על ידי משרדינו כנגד צרכן שהתבטא כנגד תאגיד המים והביוב בעירו ברשת החברתית, הושגה פשרה לפיה הצרכן התנצל על התבטאויותיו השליליות כלפיו ויפצה את התאגיד בסך של 5 אלש"ח.
נזכיר, כי בתי המשפט נוהגים להכיר באופן מצומצם ביותר בזכותם של גופים ציבוריים לפיצוי בגין לשון הרע. על כן, מדובר בפשרה המהווה הישג עבור התאגיד.
