משרדינו מתכבד להציג בפניכם את הניוזלטר שלנו לחודש יולי 2020, בו תמצאו עדכוני פסיקה הרלוונטיים למשפט המוניציפאלי, בתחומי אגרות והיטלי פיתוח, תכנון ובניה, היטל השבחה ארנונה ועוד.

הלכת אלפריח: המגמה מתחזקת – בשני הליכים שנוהלו על ידי משרדינו נדחו על הסף תביעות השבה בסך מיליוני ₪ כנגד רשויות בנימוק שאין לתקוף הוראות חוק עזר באופן עקיף

בית המשפט המחוזי בתל אביב ממשיך את המגמה שהותוותה על ידי בית המשפט העליון בהלכת אלפריח, וסילק על הסף תביעה אזרחית להשבה של אגרות והיטלים בסל של למעלה מ- 4.5 מלש"ח המבוססת על תקיפת התחשיב של עיריית תל אביב.

משרדינו הגיש בשם עיריית תל אביב בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי זו מהווה תקיפה עקיפה של חוק העזר – והמבקש לתקוף הוראה מהוראות חוק העזר לעשות כן באמצעות תקיפה ישירה לבג"ץ.

בשל השלכת הרוחב, ביקש בית המשפט את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. זה הגיש עמדתו התומכת ומצדדת בעמדת משרדינו, וטען כי תקיפת התחשיב להיטל כמוהו כתקיפה של כל הוראה אחרת מהוראות חוק העזר. היועמ"ש המליץ לבית המשפט לבחון האם אכן מדובר בהליך אזרחי, או שמא ב"כסות" של הליך אזרחי, כאשר מהותו האמיתית היא תקיפה של אקט שלטוני. לדעתו, יש מקום לבחינה שכזו גם כאשר מדובר בתביעת השבה.

במסגרת החלטתו קיבל בית המשפט את עמדתנו ואת עמדת היועמ"ש, ודחה את התביעה עקב חוסר סמכות.

החידוש בהחלטה זו, מעבר לכך שהביאה את היועמ"ש לפרסם את עמדתו הרשמית בעניין, הינה כי ביטול האפשרות לתקיפה עקיפה חל לא רק בתובענות ייצוגיות (כפי המקרה של אלפריח) אלא בכל תביעת השבה.

ת.א. 35048-08-14 תדהר בניה בע"מ נ' עיריית תל אביב

גם בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה תביעה להשבת היטלי הפיתוח בסך של כ-4 מלש"ח, אשר ברובה תקפה את תחשיבי ההיטלים השונים של הרשות.

בפסק הדין נקבע כי תעריפי ההיטלים, מרגע שנקבעו בהליך חקיקה במסגרת חוקי העזר, לא ניתן לערער על חוקיותם וסבירותם אגב תביעה כספית, אלא הדרך היחידה לעשות זאת הינה בהגשת עתירה בהליך מנהלי. בית המשפט הוסיף וקבע, כי השגה על תעריפי היטלי פיתוח אינה ענין אריתמטי, אלא שיקוף של מדיניות וכללים שנקבעו ע"י רשויות המינהל המוסמכות, ומשכך אפילו היתה התובעת מצביעה על שגיאה בחישוב לא היה בכך בהכרח להוביל למסקנה שיש מקום להתערבות שיפוטית בתעריפים, שכן בחינת התעריפים אינה במישור "נכון/לא נכון" אלא במישור הסבירות כאשר הבחינה השיפוטית נעשית ממעוף הציפור מתוך כבוד לרשות המנהלית שבחנה את התעריף ומצאה לאשרו.

בהקשר לכך קיבל בית המשפט המחוזי את עמדתנו ודחה את טענת התובעת שיש לאבחן את הלכת אלפריח לנסיבותיה בהקשרה ביחס לתביעה ייצוגית באגרת שילוט.

בית המשפט המחוזי הוסיף, כי "התחשיב הכלכלי מהווה עבודת מטה של מומחים מקצועיים שנועדה להשביח את שיקול הדעת השלטוני של הרשות המנהלית, מחוקקת המשנה, המגולם בחוק העזר ובתעריף הקבוע בו…. חישובי המומחים אינם אמורים לבוא במקום שיקול הדעת השלטוני, ושיקול הדעת השלטוני אינו מוגבל למתן גושפנקא שלטונית לחוות דעת המומחים. שיטתנו המשפטית היא דמוקרטית, לא טכנוקרטית".

ראוי לציין, כי בית המשפט מצא לנכון להוסיף כי תנאי התשלום נקבעו במסגרת מכרז, ומשכך ולאור העובדה כי התובעת בחרה להשתתף בו, הרי היא מנועה מתקיפת חוקיות או סבירות התעריפים, וכי מניעות זו קיימת הן בתביעה כספית להשבה והן בעתירה מנהלית, ודי בכך להצדיק דחיית תביעתה אפילו טענה זו היתה עומדת לבדה.

ת.א. 12736-10-19 נווה גד נ' עיריית באר שבע


בהמלצת בג"צ – ועדות התכנון והבניה ידונו שוב בהחלטה לשינוי מיקום שדה דב

מספר רשויות מקומיות המצויות בסמוך לחלופות אפשריות בתכנית להעתקת מיקום שדה התעופה בהרצליה המוכר כ"שדה דב", עתרו לבג"צ בניסיון לסכל תכנית זו.

במסגרת הדיון בעתירה, שנוהלה בין היתר על ידי משרדינו, המליץ בג"צ על משיכת העתירה

בעיקר בהיותה מוקדמת, אולם בד בבד הביא את גורמי התכנון לדון מחדש בתכנית.

על רקע גישתו המרוסנת של בג"ץ ככלל

ובעתירות מסוג זה בעלות פן מקצועי בפרט, תוצאות העתירה הינה הישג נדיר ויש בה משום הזדמנות לרשויות המקומיות לנסות ולשנות או לפחות לרכך את רוע הגזרה.

עיריית חדרה – תת"ל 74 שדה תעופה חליפי להרצליה בג"ץ 4612/19


עדכון: עתירת הרשויות כנגד העלאת שיעור השתתפותן בתקציב המועצות הדתיות

משרדנו הגיש עתירה בשם 34 רשויות מקומיות בנוגע להעלאת שיעור ההשתתפות בתקציב המועצות הדתיות.

במסגרת העתירה הצבענו על הפגמים שנפלו בהחלטת שרי הפנים והדתות בהגדלת שיעור ההשתתפות ועל חוסר הסבירות בהגדלת שיעור ההשתתפות בפעימה אחת, ומכל מקום נטען כי על פי הדוחות הכספיים למרבית המועצות הדתיות כלל אין צורך בהגדלת שיעור ההשתתפות.

במסגרת הדיון שהתקיים בעתירה, הביע בית המשפט חוסר נחת מהתנהלות המדינה, זאת לאור הפגמים שנפלו בקביעת שיעור ההשתתפות. אך, כאשר בית המשפט נדרש להכריע אם לקבל את העתירה אם לאו, החליט שלא לקבלה היות ומדובר בהחלטה תקציבית והפגמים שנפלו אינם חמורים מספיק בכדי שבית המשפט יתערב בהחלטה תקציבית של המדינה.

עם זאת, לאור טענות העתירה, הותיר בית המשפט אפשרות לכל רשות מקומית לעתור באופן פרטני בנוגע לתשובת המדינה שהתקבלה בבקשה להפחתת שיעור ההשתתפות ככל שהוגשה מטעם הרשות המקומית.

אנו סבורים כי על כל רשות מקומית לבחון את הנסיבות המתקיימות בעניינה, וככל שהוגשה בקשה להפחתה והנימוק לדחייתה אינו מניח את הדעת, יש באפשרותה להגיש עתירה כנגד ההחלטה.

בג"ץ 8626/19 גן יבנה ואח' נ' משרד הדתות ואח'


השפעת בניית שטחים ציבוריים במתחמי מגורים על היטל ההשבחה

לנוכח מצוקת המקרקעין במדינה, קיימת מגמה הולכת וגוברת של הקצאת שטחים מבונים לצרכי ציבור בתוכניות כחלופה להפקעות של מגרשים ריקים ולאיחוד וחלוקה מחדש. משיקולי יעילות, בניית שטחים אלו נעשית על ידי היזם ולא על ידי קבלן אחר הנבחר על ידי הרשות המקומית (אשר תידרש להליך מכרזי, ולתיאום בין קבלן שייבחר ובין קבלני היזם).

בהחלטה אשר ניתנה לאחרונה על ידי ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז חיפה נקבע כי-

יש לקזז את עלויות הבנייה (עפ"י קביעת שמאי מכריע) מסכום ההשבחה (ולא מסכום היטל ההשבחה); זאת לאור העובדה כי עלויות הבנייה הן חלק מן ההוצאות הנדרשות לצורך מימוש ההשבחה של התכנית.
קיזוז זה יביא למעשה לחלוקה של עלויות ההוצאות בין היזם לרשות המקומית, ובכך לגביית מס אמת.

מנגנון קיזוז יגביר תכנון יעיל, שכן זה יביא את הרשויות המקומיות לבחון את צרכיהם בקפידה ולהגדיר באופן נכון את היקף השטחים המבונים הנחוצים להן.

יש להפחית מחישוב הזכויות במצב החדש את השטח המבונה שהוקצה לרשות המקומית מן השטח המיועד למגורים הנותר בידי היזם. שכן, אין הצדקה לחייב את היזם בגין תוספת זכויות בנייה כאשר למעשה הוא אינו נהנה מהם.

לדעתנו, החלטה זו מעוררת קושי ממשי מהטעם שמכירה בפרקטיקה המטילה ביצוע מטלה ציבורית על כתפי היזם ומעניקה לה מעמד נורמטיבי בעת קביעת היטל ההשבחה על פי דין, וזאת חרף סימן השאלה הממשי שהוטל על חוקיותה של פרקטיקה זו בהלכת 'דירות יוקרה'.זאת, בפרט לנוכח הסתמכות ועדת הערר על הוראות התכנית, אך בהתעלם מהכלל לפיו הוראותיה של תכנית קובעות התניות במישור התכנוני וספק רב אם בכוחן לקבוע הוראות בדבר חלוקת עלויות והטלת חיובים כספיים על הצדדים השונים המעורבים. בהתאם, נדמה כי צפויות התפתחויות בסוגייה זו, בין בפסיקה נוספת ובין בשינוי חקיקה ככל שיאושר להסדרת הנושא.

ערר (חי') 8027-05-19‏ ‏ הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פרדס חנה – כרכור נ' מרכז תבורי פרדס חנה בע"מ


תושב חוץ חויב לשלם חוב בן 30 שנה

בית המשפט העליון קבע כי מגוריו של אדם מחוץ לגבולות ישראל אינו מעניק לו תירוץ להימנע מלשלם את החובות המגיעים בגין נכסיו בארץ. בתוך כך בית המשפט חזר על כך כי החובה לשלם את המיסים העירוניים איננה תלויה ביכולת השימוש בנכס וההנאה מן השירותים אותם מספקת העירייה, אלא חלה אף על מחזיק בנכס ריק.

בפסק דינו לבית המשפט מס' קביעות חשובות הראויות לתשומת לב הרשויות וליישומן על מנת להימנע מטענות של התיישנות ושיהוי בעתיד:

הרשות רשאית לבחור באפיק הגבייה

אם לנקוט בהליכי גביה מינהליים או בהליכי גביה משפטית, וגם "לזגזג" ביניהם – כל עוד אין בכך בנסיבות העניין משום שימוש לרעה בסמכות, או פגם אחר בהפעלת שיקול הדעת המינהלי.

"הרשות לא ישנה על זכויותיה":

הפסקת הליכי אכיפה לאחר הפעלת שיקול דעת ובשל נימוק ראוי – כאשר עלות פעולות האכיפה עולה על התועלת הצפויה, אזי נכון וראוי לחדול ממאמצי גבייה. זה המקום להזכיר כי על פי חוזר מנכ"ל השעיית הליכי אכיפה ייעשו תוך דיון בחוב והפעלת שיקול דעת, ועל פי קריטריונים. על מנת למנוע אפשרות להתחמק מחובות בשל טענות של שיהוי או התיישנות, חשוב להקפיד על קיום הנחיות היועמ"ש בעניין, לרבות שליחת תזכורות לחייב מדי שנתיים.

הרשות הראתה מאמצי גבייה באופן עקבי – על הרשות לנצל ככל הניתן את מגוון האמצעים העומדים לרשותה, לרבות עיקול מיטלטלין, רישום הערה ברשם המקרקעין (על הנכס מושא החוב כמו גם על נכסים אחרים של החייב)

עעמ 1090/19קלימי דיין נג'טולה נ' עיריית בת-ים


מהי שכונת שיקום הזכאית לפטור מהיטל השבחה

משרדנו הגיש ערעור מינהלי על החלטה תקדימית של ועדת ערר לפיצויים והיטלי השבחה בנושא פטור מתשלום היטל השבחה לשכונות שיקום.

בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית קיים פטור מהיטל

השבחה לשכונות שיקום, כאשר שכונת שיקום נקבעת באמצעות

החלטת ממשלה, אשר יכולה להגדיר שכונות שיקום בפן הפיסי

ובפן החברתי.

במסגרת הערר שהוגש לוועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה נטען כי היות וכל העיר לוד מוגדרת כאזור שיקום חברתי, אזי העורר פטור מתשלום היטל ההשבחה. בתגובת הוועדה המקומית נטען כי יש להבחין בין אזורי שיקום פיסי לאזורי שיקום חברתי. כאשר הפטור מתשלום היטל ההשבחה יחול רק על אזורי השיקום הפיסי.

ועדת הערר קיבלה את הערר כאשר בנימוקי ההחלטה נטען כי היות ולשון הסעיף אינה יוצרת אבחנה בין השיקום הפיסי לחברתי, אזי הפטור מתשלום ההיטל חל על שני סוגי השיקומים. מה גם, שיש השפעה לשיקום החברתי גם בפן הפיסי, שכן שכונה חזקה חברתית מושכת אליה משפחות ממצב סוציו-אוקונמי גבוה יותר והדבר משפיע בסופו של דבר גם על הפן הפיסי של השכונה.

חרף נימוקי ההחלטה, משרדנו סבור כי פרשנות ועדת הערר שגויה ועל כן פעל להגשת ערעור לבית המשפט על ההחלטה.

עמ"נ 48410-06-20 הוועדה המקומית לתו"ב לוד נ' צביקה רטיג


משרדינו מאחל קיץ נעים ובטוח!